מזדכים על ערכים

מזדכים על הערכים!

פתיחת שנת לימודים, אירוע מרגש עבור המשפחה, ההורים והתלמידים החווים יחד התחלה חדשה ומסקרנת. ההתחלות והאתגרים מרחיבים אופקים ומטלטלים את עולמם של ההורים והילדים כאחד.

חבל שעל החוויה המיוחדת הזו מאפילה כמו ריטואל חוזר העובדה שמהדורות ספרי הלימוד מתחלפות ללא הכר והופכות את ההורים לשבויים של המונופולים והתעשייה שמגלגלת מיליונים. תעשייה המכבידה על ההורים הקורסים תחת נטל התשלומים שמביאה עימה שנת הלימודים. לא סביר שבעידן של חינוך חובה חינם ישלמו ההורים עבור ספרי הלימוד אלפי שקלים בטרם פתיחת שנת הלימודים. פשוט לא סביר.

התופעה מרגיזה וחמורה ויש בה בכדי ללמד משהו על ההתפתחות החברה שלנו. "הקפטיליזם החזירי" מטבע לשון המתגלגל על שפתם של רבים.

אותו קפיטליזם  חודר גם אל עולם מהדורות הספרים. הרצון להביא לעולם עוד מהדורה של ספרי לימוד יש בה בכדי להצביע כי המערכת משומנת. וכשהיא משומנת היא הופכת חסרת רגישות חברתית.

ההוצאות לאור מזהות את הוואקום ודוחפות כל העת לערוך שינויים אפילו סמנטיים בכדי להצדיק את הוצאתם לאור של עוד חוברת באנגלית או בחשבון.

המפסידים היחידים הם כרגיל אנחנו ההורים הקורסים תחת הנטל ויוקר המחייה. ולא נורא אם גבנו יישא גם את ההוצאות הללו.

בהזדמנות הזו ארשה לעצמי להישמע קצת נוסטלגית. אני זוכרת את הימים בהם העברנו את ספרי הלימוד בין האחים במשפחה. לא התביישנו. כולם עשו זאת. זוכרת את הימים בבית הספר "רוגוזין" בקרית גת, ימים בהם הספר היה מוצר עליו שומרים, מתחזקים. עטפנו אותו בעטיפות ניילון שמא מים ולחות יטילו פגם שימנע מאיתנו להזדכות עליו ברבות הימים.

זו הייתה ממש חוויה לקבל את ספרי הלימוד של האח הגדול. היינו מגלים את ההערות האישיות שרצו בראשו בשיעורים, אפילו את החברויות הראשונות גילינו שם.

אני שואלת לאן החוויה הזו נעלמה? מדוע חנויות הספרים כבר אינן מזכות את הספרים הישנים ומחליפות לילדים הנמרצים ששמרו כל השנה על מצבו התקין של הספר. מדוע אותם תלמידים לא יכלו עוד להתגאות בפני ההורים על כך שקיבלו מחיר מלא על ספר הלימוד הישן שלהם.

אני נמנית על אותם תלמידים ששמרו על הספר בשם הערך עליו גדלתי וחונכתי
"הכבוד לספר".  

חבל שילדיי היום לא יכולים עוד להזדכות בתום שנת הלימודים על הספר בשם אותם ערכים עליהן אני גדלתי. החוויה הזו נעלמה כי מישהו שכח להזכיר לכולנו עד כמה זה כואב. עד כמה זה לא הוגן לשלם כל פעם אלפי שקלים על מהדורות ספרים חדשות.

נכון לא קמנו, לא צעקנו ולא התרעמנו על כך שלקחו לנו את החוויה הזו.

לקחו לנו את הצדק החברתי הזה. צדק המגדיר ערך יסוד לפיו לכולם מגיעה הזכות לחינוך ולהשכלה שווה.

אני תוהה מדוע התרגלנו לקבל את המציאות הזו. אני סבורה שניתן לבצע שינוי. ניתן להחזיר את החוויה. אנחנו נידרש לשינוי המצב הקיים מכאן ולהבא. אני מתכוונת ליזום מהלכי חקיקה או תקנות שישמרו את החוויה- קרי, מהדורות שיעודכנו אחת לחמש שנים. בכדי לקדם מהלכים מסוג זה, נדרשת עבודת חריש עמוק שעיקרו זיהוי המנגנון המאפשר את הישנות התופעה המרגיזה.

בבעיות מסוג זה ניתן לטפל רק  על ידי יצירת לובינג נכון של הורים שיקומו ויאמרו עד כאן. אני נדרשתי לסוגיה ואף כתבתי מכתב בעניין לשר החינוך גדעון סער. במסגרת הפנייה ביקשתי הבהרות מהמשרד בנוגע להישנות התופעה. מבדיקה כללית שערכתי גיליתי שגם המועצה הישראלית לצרכנות שגם היא נכנסה לעובי הספרים ובדקה ביסודיות את הנושא. גם הם מצאו  שברוב המכריע של בתי-הספר נדרשו לרכוש ספרי לימוד שאינם מופיעים ברשימת הספרים המאושרים על-ידי משרד החינוך, וזאת בניגוד לנהלים. האחריות לליקויים ברשימות הספרים הנמסרות לתלמידים מוטלת על בתי הספר והמורים, כך לפחות מסרו אנשי המועצה לצרכנות. מן הראוי היה שמשרד החינוך יפעיל סנקציות נגד האחראים למסירת רשימות ספרים רשלניות וכן מנגנון פיצוי להורים במקרים שבהם נגרמו להם נזקים כספיים. הנושא החשוב ביותר נוגע למנגנון ההפצה והעריכה של מהדורות ספרים. חייבים לקבוע מנגנון ברור של 5 שנים לפחות בין מהדורה למהדורה. בדרך הזו נוכל לשחזר את אותה חוויה שנעלמה לנו. חוויה שיש בה עולם של ערכים- שמירה על רכוש וכבוד למילה הכתובה והמודפסת. ערכים אלו יהדהדו עם העיקרון הבסיסי- מערכת חינוך ולא תעשייה של לימודים וציונים. מערכת של ערכים וחינוך.

בברכת שנת לימודים פורייה, צודקת ושווה לכולם.