פרידה ממשה לנדוי
פרידה ממשה לנדוי: "משפט אייכמן - משימת חייו"
50 שנה אחרי ששלח את אייכמן לגרדום, נפטר בערב יום השואה נשיא בית המשפט העליון בדימוס. עדים שעמדו מולו סיפרו ל-ynet על שופט שהצליח לגרום להם לספר זוועות מהגטו ולעורר את עניין הציבור בשואה. עמיתיו: עיצב את המשפט הישראלי
עדכון אחרון: 02.05.11, 00:02
לנדוי מול הפושע הנאצי אייכמן. "משימת חייו" (צילום: לע"מ)
"הוא שאל את העדים
שאלות פרובוקטיביות מתוך מטרה ברורה להוצאת האמת לאור, לגרום לעדים לדבר ולספר את סיפורי הזוועות שעברו בגטאות", אמר ל-ynet מרדכי אנסבכר, שהעיד במשפט אייכמן ב-12 במאי 1961. "כיליד גרמניה, הוא היה בקיא מאוד בחומר וכאב את השואה כאב אישי, אבל יחד עם זאת הוא רצה לעשות משפט ענייני, משפט צדק כלפי העולם", הוסיף.
לדברי אנסבכר, "לאורך כל המשפט לנדוי כיוון את הפרקליטים וגם את העדים וביקש מהם, 'אנא הישארו בעניין עצמו, בתיאור הזוועות בגטו ואל תסטו מהעניין המרכזי עם סיפורים שוליים'. משפט אייכמן היה משימת חייו. הוא קיבל תפקיד היסטורי לנהל את המשפט החשוב ביותר לעולם היהדות. היתרון שלו כשופט היה שידע איזה שאלות לשאול ואיזה שאלות עדיף לא לשאול".
עדותו של מרדכי אנסבכר לפני השופט לנדוי
אנסבכר, לימים חוקר שואה, הביע צער על מותו של לנדוי, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, "אשר ניהל את המשפט בצורה מאוד מכובדת ועניינית". "אני אזכור אותו כיהודי גאה, משפטן בחסד, שידע תמיד לשמור על צניעות, למרות שהיה אישיות משכמו ומעלה, אדם בעל כריזמה ועוצמה, שהגורל ייעד לו להטביע את חותמו במשפט ההיסטורי של העם היהודי", אמר אנסבכר.
