דוד ומרגלית הם קוד 99

דוד ומרגלית הם קוד 99

 

אתחיל מהסוף: אל תצפו ממי שבוחר לחיות בקיסריה, שיכיר את רשימת המצרכים שיש בסל המזון השבועי של משפחת לוי מיהוד. משפחה של חמש נפשות, האב עובד במוסך באזור התעשייה בעיר ומביא הביתה 4,000 ¤ נטו. ממש כמו מחצית מהעם הזה.

 

האישה אינה עובדת ומגדלת ארבעה ילדים, נופר בת השנתיים בבית כי אין די כסף בתקציב החודשי למעון. קירות הבית צבועים אבל חדי העין יכולים להבחין כי זה רק עניין של קוסמטיקה.

 

630 ¤ הם דמי השכירות החודשיים לחברת עמידר שעוברת גם היא שינוי קפיטליסטי והבורד שלה בוחן אותה על פי פרמטרים כלכליים. המשפחה משתייכת לקטגוריה החדשה שהביא עימו העידן החומרי בו אנו חיים, "עניים עובדים".

 

על פי הסטטיסטיקה המופיעה בטבלת ה-oecd, הילד השלישי בבית משפחת לוי, הוא עני והעובד הסוציאלי המטפל במשפחה, מקבל השלמת הכנסה. אותו עובד סוציאלי גם מטפל בו זמנית בעוד 249 משפחות, מה שמותיר למשפחת לוי 40 דקות ברוטו בחודש של טיפול סוציאלי.

 

עכשיו גם עלתה צריכת המים בכמעט 100 אחוזים ומרגלית אם המשפחה, עברה למשמעת של מקלחת אחת ליומיים לכל הילדים. בארון החשמל בכניסת הבניין מותקן מתקן חדש לעניים שבכל זאת משתמשים בחשמל והוא עומד נכון לאמצע החודש על יתרה של 102 ¤.

 

רכב משפחתי נותר בגדל חלום עבור משפחת לוי, אבל עליית מחירי הדלק בכל זאת פוגעת במשפחה בנסיעה באוטובוס. סל הקניות השבועי כולל לחם פרוס, ממרח שוקולד השחר, שלושה סוגי ירקות, תפוחים ותפוזים, שישיית קריסטל 2 ליטר במבצע, שמן ועוד מספר מוצרי צריכה בסיסיים. חיתולים חד פעמיים נקנים אחת לשבוע וגם בהם צריך לחסוך.

 

לשבת יש חצי קילוגרם בשר טחון לקציצות שנעשות עם כל הנשמה ועוף עם תפוחי אדמה. ברכת הדלקת הנרות מרגשת את כל בני המשפחה בכל פעם מחדש. מרגלית היא אמא יצירתית שיודעת להעמיד סיר בישול בכל יום ממה שאין. לא תפריט גורמה, אבל משביע. לא מפתיע.

 

מבט בטבלת ה-OECD, מראה כי ישראל היא המדינה הענייה בארגון. מרגלית ובעלה דוד הם הם הסטטיסטיקה. בטפסי הליכוד הם מופיעים תחת קוד 99. הוראת הקבע שלהם בוטלה, הם חרגו מהמסגרת, לקחו הלוואה חדשה שכיסתה את הקודמת והתחילו שוב מחדש.

 

עבורם הליכוד הוא משהו מובן מאליו ובמחסן הבית הקטן תוכלו למצוא פלריג דהוי עם תמונתו של נתניהו. רק לאחר שלושה חודשים מיום כניסתו של ביבי לתפקיד ראש הממשלה, התפנה דוד להסיר את השלט מחלון סלון הבית. הוא דאג "להוציא את העיניים" ליורם השכן שניסה להסביר לו שמרץ יותר חברתית מהליכוד.

 

עד שנת 1977, מותג הליכוד כמפלגת העם. היה זה עידן תמים, נטול יחצנות ולובינג והמיתוג נוצר מתוך מציאות של מעשים אותה הוביל מנחם בגין. האמונה הרוויזיוניסטית הביאה עימה חידוש כלכלי שהציב מול מפלגת הפועלים הסגורה והשמרנית, חזון של משק חופשי.

 

 תקווה של ממש לכל ההמונים המקופחים. רק הליכוד יכול וכל אחד יכול.

 

היום, שנת 2011, הכהונה השנייה של בנימין נתניהו כראש הממשלה מטעם הליכוד, נראית כשנת המבחן החשוב ביותר לאופייה של מפלגת ההמונים, מפלגת העם. הליכוד איבד כמעט לגמרי את האג'נדה החברתית שלו, נדמה כי מה שנותר ממנה הם רק סיסמאות מיותמות במצע התנועה וספר המשנה שהותיר לנו מנחם בגין, שגם אותו ניתן לראות רק במדפי המרכז למורשת בגין.

 

אם בוחנים את ההתנהלות הכלכלית של נתניהו ושטייניץ בפרמטרים קפיטליסטים גרידא, הם עושים עבודה טובה. עננת המשבר דילגה מעלינו, ממש כמו מכת הבכורות לפני אלפיים שנים.

 

אם בוחנים את התנהלותם על פי המציאות הישראלית בפועל, הם נכשלו וזה באנדר סטייטמנט. מחצית מעם ישראל העובד המשתכר שכר מינימום, הוא עם מבולבל, מובל, החי את חייו מיום ליום תחת מציאות של איום כלכלי וקיומי ממשי.

חלק גדול מהם, תומכי ליכוד מסורתיים. הגרעין הקשה שגדל על מורשת בגין בלי יותר מידי שאלות. הם היום מבולבלים, חלשים חיים חיי פחד, מנסים לגעת כמו כולם בחלום של להשיג עוד, מבלי שיהיה להם כלום.

 

 צופים באח הגדול ובלעוף על המיליון יחד עם הבן יואל שחי בריאליטי משל עצמו וחולם לעשות מכה ולעוף בעצמו.

 

אם מנחם בגין היה חוזר לרגע, הוא לא היה מוותר לאף אחד מאתנו. את ראש הממשלה ואת שר האוצר הוא מפטר לאלתר, לשרים  הוא היה מעביר מכתב נזיפה חמור ואותנו חברי המרכז, הוא היה שואל בשפה המיוחדת שלו:"היכן הייתם, היכן?" זוהי שעת מבחן קשה וחשובה לנו.

 

כתנועה, כחברה, כבני אנוש. מהדגל החברתי נותר רק היתד עליו היה תלוי העמוד שעליו נתלה הדגל. זה לא מאוחר, הדגל מקופל בלב כולנו, בלב המרכז, ממש כמו הפלריג במחסן משפחת לוי. תפקידנו הוא להוציא אותו ולהניף אותו חזרה בכל הכוח! אם לא? ניענש פוליטית בקלפי הבא שהולך ומתקרב, וזה יהיה רק החלק הפחות רע של העונש.

 

החלק הרע במיוחד יהיה שנאבד לגמרי את מורשתנו. מלאכת העשייה נופלת עלינו חברי מרכז הליכוד. זוהי שעתנו היפה, הזדמנות של ממש אם תרצו. אם תרצו.

 

 

 

אבי בן זיקרי

לב המרכז

חבר סניף הליכוד דימונה

 

 

הרשמו לניוזלטר שלנו, וקבלו חינם עדכונים, חדשות ומידע פוליטי

השארו מעודכנים תמיד בחדשות ובפוליטיקה